שנת 2016
לפני תשעה ימים חגגנו על השנה החדשה. האורחים באו בערך ב- 23:00 בלילה. האוכל היה מוכן וכל החדרים היו כבר מקושטים.
באו 6 אורחים, אז ביחד אם המשפחה שלי היו עשרה אורחים (לא כולל את סטפן). קיבלנו
את השנה החדשה בשמחה רבה, בזמן שראינו בשידור חי איך מקבלים את השנה החדשה ברוסיה.
לפני גם שהאורחים באו אז דיברנו אם המשפחה שלי מרוסיה . בחצות בלילה הגיעה שנת
2016. שנת 2015 חלפה, ושנת 2016 הגיעה. יום שבת, 9 בינואר 2016
יום שישי, 8 בינואר 2016
הטיול לפראג- היום הרביעי
הטיול לפראג- היום הרביעי
 |
| את התמונה הזאת צילם סבא שלי בהפלגה. בתמונה זו מופיע הגשר "לגיונר". |
יום שישי, 1 בינואר 2016
הטיול לפראג- היום השלישי
 |
| המסעדה בה אכלנו |
היום השלישי בפראג
היה היום הכי מרגש בטיול!!
ביום הזה קמנו מוקדם
והלכנו לאכול מהר בחדר האוכל. אחרי זה צחצחנו שיניים גם במהירות והתלבשנו בבגדים
חגיגיים. רוצים שאני אספר לכם למה? ביום זה הייתה החתונה של דוד שלי!! נסענו בערך חצי שעה קצת יותר,
והגענו לארמון
החתונות. דודה שלי לעתיד הייתה כבר לבושה, וכך גם דוד שלי. הגענו בין האחרונים.
נכנסנו לארמון החתונות, ואני ואחותי היינו שושבינות. דודה ודוד שלי נכנסו מלווים
במוזיקה. הארמון היה מאוד מפואר. לאחר שהבאנו את הטבעות , הם כבר היו נשואים.
הלכנו ברגל למסעדה כדי לחגוג על היותם נשואים. בערב עשינו כך גם. הלכנו למסעדה
ונתנו את הברכות. זה היה היום הכי כיף שהיה בפראג, וסוף סוף הייתי בחתונה בפעם
הראשונה.
הטיול לפראג- היום השני
היום השני
ממש בהתחלת היום השני ביקרנו בכמה חנויות. נכנסנו לחנות זכוכית. צ'כיה ידועה ואחת הסיבות היא הזכוכית. בתמונה הזאת שנמצאת בפוסט זה , זוהי תמונה שאני צילמתי מחנות הזכוכית. אחת הגאוות העיקריות של צ'כוסלובקיה, ומאוחר יותר צ'כיה, הייתה מאז ומעולם
זכוכית הקריסטל העלית המיוצרת בה, והאמנים המקומיים המתיכים אותה ליצירות
אמנות שבירות.
ביום השני בפראג הלכנו בערב למסעדה . בהתחלה לא מצאנו את המסעדה, אך כשאבא שלי מצא אותה אז היינו צריכים ללכת בערך חמישה קילומטרים. הכי גרוע היה שהיינו צריכים ללכת בחום נוראי. כולם הזיעו ורטנו , ומדי פעם עצרנו כדי לנסוע כמה דקות בחשמלית , שגם שם היה חם. ההליכה הייתה ארוכה , והלכנו שעה. למזלנו היו לנו מים.
ביום השני בפראג הלכנו בערב למסעדה . בהתחלה לא מצאנו את המסעדה, אך כשאבא שלי מצא אותה אז היינו צריכים ללכת בערך חמישה קילומטרים. הכי גרוע היה שהיינו צריכים ללכת בחום נוראי. כולם הזיעו ורטנו , ומדי פעם עצרנו כדי לנסוע כמה דקות בחשמלית , שגם שם היה חם. ההליכה הייתה ארוכה , והלכנו שעה. למזלנו היו לנו מים.
לבסוף הגענו למסעדה, מזיעים וצמאים. לאחר כמה דקות כולם נרגעו, אך זה
לא עצר את החום והזיעה. בסוף הערב נסענו בחשמלית ואחר- כך ברכבת תחתית. חזרנו
למלון כשכבר היה חושך. לפחות עברנו את הדרך למסעדה בשלום...
הירשם ל-
רשומות (Atom)