האהבה שלי לחיות

אני מאוד אוהבת חיות,תמיד חלמתי שיהיה לי חתול וחלומי התגשם.

יש לי חתול קוראים לו סטפן,גילו 3,והוא חתול בריטי.

לפעמים כשאני חוזרת מבית הספר אני מתחילה להרים אותו,לחבק אותו... 

כשלקחנו אותו מ'צער בעלי חיים' סיפר הווטרינר:

'בעליו הקודמים של סטפן (לא ידענו איך קראו לו קודם) עברו דירה,

הם לא לקחו אותו לדירה החדשה שלהם,אלא השאירו אותו בדירה הישנה שלהם.בלי אוכל,בלי מים,אפילו

בלי ארגז חול,השאירו אותו שם לבדו.מי שעבר לדירה הישנה של בעליו ה"קודמים" הביא אותו לצער בעלי חיים.' אפשר לומר שגם לי זה לא היה אמין,והיה לי קשה לשמוע את הסיפור הנוראי הזה,

אז פשוט אימצנו אותו.בהתחלה אחותי רצתה לקרוא לו 'ג'ורג'' אז חשבנו אל השם 'וויליאם',השם נשאר לזמן מה,ובסוף הגיע השם 'סטפן'.השם 'סטפן' נשאר וגם הגיעו לו שמות חיבה.

סטפן אצלינו בבית בערך שנה או שנה וחצי.

וזה כל הסיפור,סטפן גם השנה חווה חויות מרגשות...

הוא לא רק אצלינו הרבה זמן,אלא הוא גם יהיה כאן עוד הרבה זמן...